היות שכל החלטה שאנחנו מבצעים, מתקבלת תחילה דרך מנעד הרגשות שאנו חווים. שאינו תואם את מה שנכון ומדויק עבורנו לעשות.
לכן צריך להפריד בין איך שמרגישים לבין הפעולות שנוקטים, כי בכל רגע נתון יש לנו את היכולת לקחת אחריות רק על הרגשות והאנרגיה שלנו.
כשמפגש עם אדם כלשהו גורם לנו לחוש תסכול, צריך לזכור שאנחנו לא מגיבים לאדם או למצב. אלה הם הרגשות שלנו שמפעילים אותנו ביחס לאדם או למצב שאנו חווים, וזו אינה אשמתו של מישהו אחר.
הבנה והכרה בכך, תאפשר לנו לקחת אחריות על הרגשות שלנו ולשנות אותם.
כשנוכל לקבל דברים כמו שהם נהיה מוכנים לקבל אחריות למצבנו, ולכל האירועים שאנחנו רואים כבעיות.
בין הדחף הראשוני לפעול, לבין הרגע שבו המוח עוצר ומונע מכם לבצע פעולה בלתי אפשרית, יש לנו חלון הזדמנויות של 5 שניות.
בכל פעם שהספק מתגנב, וכשהפחד מלפעול מנהל אותך, וברירת המחדש שלך היא לחשוב ולבדוק לפני כל צעד את מידת הסיכון, כל מה שנדרש הוא להפעיל את חוק ה- 5 שניות ולהתחיל לספור לאחור מ- 5..4..3..2..1.
כשמגיעים ל-1 צריך מבלי לחשוב לנוע ולבצע את פעולה שאנחנו רוצים לבצע, כדי ליצור את השינוי המיוחל.
גילית שהספירה לאחור קוטעת את ברירת המחדל של צורת החשיבה שלנו, והיא מאפשרת לנו לקבל שליטה על הסיטואציה.
הספירה לאחור מסיחה את הדעת מהתירוצים ומפנה את תשומת הלב לכיוון חדש. אם משלבים עם תום הספירה תנועה פיזית, מצליחים ליצור שינוי אמיתי המשפיע ישירות על הביטחון עצמי והפרודוקטיביות שלנו.
תחושת האושר והצלחה נגזרים מתחושת השליטה ותחושת הוודאות שלנו בחיינו .זה כל ההבדל בין לשקוע בפחדים ולהאמין לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו, או לנוע ולהשיג את היעדים והמטרות שהצבנו לעצמנו.
לי זה עשה שינוי מהותי.
נסו וספרו לי אם זה עובד לכם.
