"הם אף שנה לא עושים איתנו את ערב החג! התלוננה נועה. אני מרגישה שהבן שלי לא סופר אותי. מאז שהיא נכנסה למשפחה, החיים שלי התהפכו.
כאשר קיים פער בין הרצוי למצוי תמיד נחווה מפח נפש שייצור תסכול, ויחבל במערכות היחסים שלנו.
גם אם את חושבת שזו לא הכלה שייחלת לבן שלך, את צריכה לעצור ולהפנים שזו הבחירה שלו. הקשר הזה למרות שהוא אינו נכון עבורך ואת לא מבינה אותו, הוא נכון ומדויק עבורו.
השאלה שתקדם אותך היא להתבונן במראה ולהבין איפה הפער הזה פוגש אותך?
מי את שם בוחרת להיות: הקורבן, התוקפן או המושיע?
ליו פורסט פיתחה את משולש הדרמה שמכונה גם כמשולש הקורבן –VICTIM TRIANGLE היא טוענת שבמערכות יחסים רובינו נוהגים להגיב לחיים מעמדה קורבנית, בכל פעם שאנחנו מסרבים לקחת אחריות על עצמינו ומעשינו.
השיח הקורבני נמשך גם בתוכנו כדיבור פנימי המאשים את עצמינו. אחת הדרכים החביבות על השיח הפנימי הוא לתקוף את עצמינו בשלל כינויים שיבטאו חוסר ערך עצמי, שיגרמו לתחושת דיכאון, שיגרמו לנו לאמץ ולהאמין שהטענות הללו נכונות.
אחת הדרכים לחוש הקלה היא הצדקה עצמית, זלזול במטרה שלקחנו על עצמינו, או שנברח מהמציאות לעיסוקים חסרי תועלת כמו: אלכוהול, משחקי מחשב במשך שעות, רביצה מול הטלוויזיה, ועוד.
הדינמיקה הזאת יכולה להימשך דקות, שעות או ימים. לעיתים אנחנו מושיעים את עצמינו ואת האחרים ע"י מנגנון הכחשה, העמדת פנים שאין בעיה כלל.
אך למרות ההכחשה, אנחנו נשארים עם הרגשה תמידית של בושה ואשמה.
הדרך ליציאה ממשולש הדרמה היא להכיר בכך שאנחנו נמצאים בתוכו. השלב הבא הוא להבין מאיזו דמות נכנסו לאינטראקציות עם הכלה, הילד, בני זוג, קולגות וחברים.
אם זיהית את דמות הקורבן שמנהלת אותך, אני מזמינה אותך להתנסות בתרגיל לניקוי היחסים שלך עם עצמך.
עכשיו כשאת רגועה, שאלי את עצמך:
על מה את מצטערת ולמה? אני לדוגמא מצטערת שלא העמדתי על עצמי בראש סולם העדיפויות ותמיד ריציתי את כולם
זה הזמן לדבר אל הילדה שבך שמרגישה כועסת שהצרכים שלה לא ממולאים, ולעשות לה מקום ולבקש ממנה סליחה.
לדוגמא: אנא סילחי לי אריאלה
זה המקום להזכיר לילדה שבך שאת אוהבת אותה. כי יש לנו תמיד רק את עצמינו.
ולאחר מכן לומר לילדה הקטנה, תודה.
תודה שאת סולחת לי.
כשאנחנו מציפים את המקומות הכואבים, מבקשים סליחה, ניתן לשחרר את הסיטואציה ולהמשיך הלאה.
כי כשאת חיה בשלום עם עצמך זה משליך על מערכות היחסים שלך עם היקרים לך.
