"סבתא, את יודעת שאני ממש לא אוהבת להיות הבכורה"!! למה ? שאלתי את אביה.
כי אבא ואמא תמיד דורשים ממני לוותר לאסף כי אני הבכורה, ואני ממש לא אוהבת את זה!
נקרע לי הלב אמרה טלי ובקשה את עזרתי בשאלה: מה אני אמורה לעשות?
כאשת חינוך, האינסטינקט של טלי כבר תכנן שיחה משפחתית עם זוג ההורים, כדי לישר את העניינים. היא כבר תכננה היכן יפגשו לשוחח. מי ישמור על הילדים ומתי, כדי שהאווירה תהייה נוחה לשיח.
היה לה מאד ברור מה היא רוצה להשיג בשיחה. רגע לפני שהיא יצאה לבצע את התוכנית שלה, היא הגיעה כדי לקבל ממני אישור ואולי כמה טיפים נוספים על הדרך.
הפעם טלי אמרתי, אני רוצה שנדבר על:
2 תמרורי 'עצור'⛔ שאת כסבתוש צריכה להישמר מפניהם:
⛔חשוב מאד שתזכרי שאלו הנכדים שלך, ואת לא רוצה להיות 'הורה' טוב יותר מההורים עצמם
⛔ אין לך שום פריבילגיה להיכנס למרחב ולקשר הזוגי של ההורים, כדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות שלהן.
לעיתים אנחנו כסבתות מתייחסים אל הורי הנכדים כילדים ולא כהורים של הנכדים שלנו. זהו מצב שמייצר גבולות שאינם ברורים. יכולות להיווצר קואליציות שעשויות להגביר את רמת הקונפליקט בבית.
תהליך שאינו בריא היות והילדים קולטים את זה, והם ינצלו את המצב ויעדיפו לפנות לסבתוש כדי לקבל דברים שהוריהם אינם מתירים, וזו כמובן שאינה המטרה.
סבא וסבתא שבוחרים יכולים לקחת חלק פעיל בטיפול בנכדים, כדי לשחרר את ההורים להתפנות לעבודה, ללימודים, לפעילויות פנאי, להתאווררות ולחידוש כוחות. הם מעורבים אך אינם מתערבים!!
מהם תמרורי ה'עצור' שלך?
לאימהות התגלגלת, בואי נעשה את זה הפעם אחרת.
הצטרפי לקורס הכנה לסבתאות, תרכשי כלים שיעזרו לך להפוך לראשת השבט שלך.