החל"ת כבר מאחוריך, ונכנסת לשגרת עבודה כשמצבת העובדים במתכונת מצומצמת. ההכרה שישנם עובדים שלא יחזרו להיות חלק מהארגון מחלחלת לתודעה.
עובדים שעד אתמול הרגישו משמעותיים, הפכו בין לילה 'פחות חיוניים' לארגון.
במצבי משבר, האדם נמצא היכן שהתודעה שלו נמצאת, והיא זו שמשפיעה על ה- wellbeing. המציאות החיצונית מפגישה אותו עם העולם הפנימי שלו, שמשפיע על תחושת הערך העצמי.
כשהערך העצמי נפגע נוצרת תחושה שהמצב גדול עלי, אין לי מה להציע, וויתרו עליי.
אף אחד לא הכין אותנו למצב בו החוויה הקולקטיבית היא, שנלקחו מאיתנו החיים שהכרנו. החוויה שגורמת לאנשים רבים לחוות תסביך של נחיתות ואיבוד תחושת הערך העצמי.
עתות משבר דורשות מנהיגות קשובה, אמפטית המושתת על caring. מנהיגות שמאפשרת לגיטימציה לשיח על יעדים כספיים, לצד שיח על יעדי caring. מנהיגות שמבינה שבמקום לדאוג לחוויית העובד, יש לדאוג להוויית העובד.
מנהיגות שמבינה שה- wellbeing של העובדים באחריותה. שמתפקידה לדאוג ולצייד את העובד בכלים כדי להבין כיצד המציאות הפנימית שלהם, פוגשת את המציאות החיצונית, ואיך היא משפיעה עליהם.
רק חיזוק תחושת הערך העצמי, מאפשר לנוע מעמדה של נחיתות לעמדה של הידברות המייצרת את תחושת הערך, שהיא הבסיס ביכולת האדם לממש את הפוטנציאל היצירתי שגלום בו.
עובדים רבים חווים דימוי עצמי נמוך. חוויה קשה של הצטמצמות, מסתובבים עם תחושת של 'מרירות צודקת', שעלולה להיות מאד הרסנית ומדבקת. מחויבות הארגון לגרום לעובד לחזור ולהאמין ביכולותיו, כדי להעלות בו את תחושת הערך.
חשוב ליצור מרחב לתהליך טרנספורמטיבי. מתודעה טראומטית של מרירות מוצדקת, לתודעה יצירתית המספק תחושה של מיקוד שליטה פנימית. תהליך בו הפרט מוכן לנוע ממצב של מושפע למשפיע. תחושה המחזקת את הערך העצמי של העובד.
במציאות משברית משתנה בה אנחנו חיים, caring אינה תוספת נחמדה לעולם העבודה, היא כורח המציאות, אוויר לנשימה.
היום יותר מתמיד, HR נדרש לתפקד כ- CHO – Chief hart organization. הגשר המאחד אל לב העובדים.
בדיוק כמו שכל ילד זקוק למבוגר אחד שיאמין בו, שיהווה דמות בטוחה עבורו, כך גם העובדים שלך. הם מייחלים למנהיגות שבוחרת לנהל אנשים במקום משימות. מנהיגות של caring.
המציאות היומיומית התנודתית, מייצרת לעובד חוויה כרונית של חוסר וודאות, אי שקט וחרדה. דווקא היום, יותר מתמיד, נדרש הארגון ליצור מרחב המזמן מערכות יחסים מאד רגישות, שיכולות לצלוח את כל השינויים והמשברים המתרחשים בארגון, דרך הבנה כי האחר הוא בדיוק כמוני, אך הוא נפרד ממני.
מנהיגות שמאמינה ב- Modeling. שמתרגלת caring על בסיס יומי דרך מחוות קטנות של חסד הגורמות לעובד להבין: "אני רואה ומרגיש אותך".
מנהיגות שמקדשת שפה שיוצרת מציאות המנכיחה caring דרך הסיפורים שאנחנו חווים.
ביום שאחרי המשבר, יהיו עובדים שיבחרו להחליף את מקום העבודה. עובדים שהבינו כי ערכי הארגון אינם פוגשים את ערכיהם.
לכן, היום יותר מתמיד, זה הזמן להתחבר ולזהות אילו ערכים מהתרבות הארגונית כדאי לשמר ועל מה כדאי לוותר.
אז במקום להתרפק על העבר כדי שנגבש את הגישה:
