מנהלים משימות במקום לנהל אנשים?

זה לא הבונוס סוף שנה, 'תן ביס', סדנת שוקולד, רכב חברה או יום כייף שיחברו את העובדים למקום העבודה!

כשחושבים על הנעת עובדים, לעיתים מתייחסים אל עובדים כמו אל עכברים הרצים במבוך, מונעים מחיפוש תמידי אחר הסיפוק הרגעי. לכן נוצרה אשליה שפרסים יוצרים מוטיבציה.

פרסים, אטרקציות ומתנות גורמים לתחושת שמחה ושביעות רצון רגעית, היות והם מוקד שליטה חיצוני. עם תום הפעילות, הם מתפוגגים ונעלמים, ולא מצליחים לשמר את תחושת השמחה לאורך זמן.

אז אם גם פעילויות וימי כייף אינם יוצרים מחוברות, מי אחראי ליצירת מחוברות ארגונית?

בעולם העבודה הישן, HR נתפס כגורם האחראי ליצירת Employee Engagement. הם נתפסים כמשרתם של 2 אדונים עם מטרות וצרכים שונים. כשהתפקיד והמטרה המרכזית הוא לחבר בין שניהם.

אך בפועל זהו פרדוקס בלתי ניתן לגישור, היות ש- HR אינם המנהלים הישירים של העובדים. כדי שהתהליך יצליח וייווצר Engagement, המנכ"ל וההנהלה הבכירה חייבים להיות שחקנים מרכזיים ושותפים בתהליך.

בעולם העבודה החדש, למנהל השפעה מכרעת על חווית העובד בארגון. הוא השחקן המרכזי שאחראי על מחוברות העובדים אצלו בארגון.

רק כאשר המנכ"ל וההנהלה יעבירו את המסר לעובדים, שהם אינם מרוצים מהתרבות הארגונית, והיא אינה תואמת את המקום שבו אנחנו רוצים שהיא תהיה, ייחל להיווצר שינוי.

מחוברות בין המנהל לעובד נוצרת רק כאשר מתפתח הקשר הרגשי בניהם. קשר שמייצר את  ה'דבק' שמפתח את תחושת ה- Caring"  אצל המנהל. המאפשרת לעובד מרחב בטוח למצוי היכולות שלו.

Caring" נתפס בעיני מנהלים רבים כמשימה שאינה בתחום אחריותם. להם משלמים כדי לייצר תוצאות, ולהביא תפוקות ולייצר הצלחה. העובדים לעיתים נתפסים ע"י המנהלים כאובייקטים במקום סובייקטים, שיש לטפל בהם ולהיות ערים לצרכים ולרצונות שלהם.

נדרש שינוי מהותי באופן החשיבה והדרך שבה מנהלים תופסים את תפקידם.

כשמנהלים יבינו כי איכות התפקוד והתוצאות הביצועיות של העובד, נגזרת מהאופן שבו הם מתנהלים ומתקשרים עם העובדים, תיווצר מערכת יחסים של Caring''.

יחסים המושתתים על Caring'', בונים מערכת אמון ורמת מחויבות ומחוברות גדולה של העובד לארגון.

עובדים מסתובבים בתחושה שלא רואים אותם, ולכן הם מרגישים מנותקים מהארגון. רבים מהם מדווחים כי אם רק היה להם את האומץ הם היו עוזבים את הארגון.

הם אינם מנותקים מהארגון. הם מנותקים מהמנהל שלהם!

  • הם מנותקים מהמנהל שאינו יודע לפרגן ולהעריך את העבודה שהם עושים.
  • מהמנהל שלא מעריך את הזמן שלהם. מעמיס במשימות רבות כי העובד אינו יודע לסרב, ואז בודק בדקדקנות יתר שהן בוצעו לשביעות רצונו.
  • מנהל שאינו יודע לומר מילה טובה, כזה ש"גונב" את הקרדיט לעצמו.

עובדים מנותקים 'מרעילים' את סביבת העבודה, ו'מדביקים' את חבריהם לעבודה. משפיעים על התרבות הארגונית, ואין לך פריבילגיה להתעלם מהמצב!

 

אודות  המחברת

אריאלה דודו – מחברת ומכשירה שחקני נשמה לעתודה ניהולית בכלים מעולמות הגישור, אימון ותאטרון.

מפתחת את חווית העובד בארגון. משפרת מיומנויות ניהוליות המקנות כלים לעבודת צוות מיטבית, ניהול דילמות, קונפליקטים ותקשורת פנים ארגונית טובה ומפיקה תוצאות.

משנת 2017 מעל 1300 עובדים ומנהלים התנסו בתהליכים ורכשו 'כלי עבודה' וערוץ תקשורת חדש, שהעמידו אותם בקדמת הבמה. תהליכים שיצרו סביבת עבודה המטפחת שחקני נשמה, נטולת אגו, קשובה, אמפטית ומכילה.

אני בטוחה שכבר ניסית אין ספור כלים שהבטיחו להכשיר את המנהלים. מאד מתסכל לגלות שעם תום הפעילות  וחזרה לשגרת העבודה, המידע מתפוגג והם חוזרים להרגלים ולדפוסים הישנים, הטובים והמוכרים. במקום לדבר על זה נשחק את זה!